מכינים קופסאות

הגיע היום ויפה השעה להפנות זרקור לאחד התחביבים היותר מענגים שלי, סידור וקטלוג.
אחת למספר שנים, אני מגלה שנאגרו בארונותיי, בקלסריי ועל מחשבי האישי, אסופות מסוגים שונים.
אוספי מדבקות, בולים, חוטי ברזל, רשימות מלאי עבור קרטונים, שאינם עוד איתנו, ספרי טלפונים משוכללים,
בקרות בריאות למינהן, סידור רעיונות, צילומים, חלקי פלסטיק שימושיים ועוד ארוכה הרשימה.

הפניית הזרקור תתאפיין בהתמקצעות, הצעת שרותיי כאיש ארכיון מתחיל ולטובת קוראי בלוג זה, גם כנותן עיצות בתחום ארגון, שימור והתמודדות עם אובדן.

אתחיל מהסוף:

אובדן

מועיל לדעת שהכל חולף, והבלתי צפוי הוא תמיד פחות צפוי ממה שמצפים. המלחמה נגדו מתישה, ולעיתים רחוקות מספקת. כפי שנאמר לי פעם על מקצוע הרפואה "אנחנו משתדלים להרחיק את המוות ככל האפשר". תאהבו את מי שאיתכם, תשפיעו עם מה שיש ברשותכם וקבלו שגם זה בר חלוף.

ולאחר שאמרתי זאת, ניתן לעבור לתחום השימור.

שימור

מה לעשות בכדי להשאיר "חומר" חי יותר זמן? סריקות, אכסון נכון (שימוש בארגזים נטולי חומצה, התחמקות מלחות וכדומה…) ותיעוד נוסף (במקרה של הקלטות סיפורים). זה עולה כסף, זמן והשקעה. לכן שאלות בסיס הן:

מה יש לשמר?
כמה יש לשמר?
איפה ישמר?
לצורך מה?
וכמה אנרגיה ניתן להשקיע בכך?

כאשר ענינו על השאלות או לפחות התחלנו לשאול אותן ברצינות, אנחנו מוכנים להתחיל את המסע הארוך והמרגש ליצירת מתנה לדורות הבאים.

ארגון

כל אדם – לפי צרכיו וראשו.
אנשים נזכרים ומחפשים באופנים שונים. לטיפוסים שמסתדרים עם מערכות קיימות, ניתן להציע מספר שיטות, תוכנות ותרגילים פשוטים . לטיפוסים שחושבים בדרכם היחודית לעיתים נחוץ ליצור מערך אישי משלהם עם הסבר מסודר עבור הנינים לאיך פועלת המערכת.

לסיום

לכל המתעדים למינהם ולכל האנשים שלא מוכנים להעלות את פניהם על תמונה כיוון שהם משוכנעים, שאינם פוטוגנים או כל סיבה אסטטית אחרת:
קהל היעד של הצילומים הוא הנכדים שלכם ואולי עוד כמה דורות במהלך השרשרת. אתם תמיד תיראו להם יותר יפים, יותר נכונים ואמיצים. אז בלי בושה ותעשו פרצוף למצלמה, כדי שידעו שהייתם גם מצחיקים.